[בתמונה: משיחתם של אהרן ובניו. איור מתנ"ך הולמן משנת 1890]

[לאוסף המאמרים על 'פרשת צו', לחצו כאן]

עודכן ב-26 במרץ 2024

אבי הראל הוא בעל תואר שלישי בפילוסופיה והיסטוריה יהודית, שירת בצה"ל מג"ב ומשטרת ישראל שלושה עשורים, בתפקידי פיקוד שונים. בתפקידו האחרון היה ההיסטוריון של משטרת ישראל. פרסם ארבעה ספרים ועשרות מאמרים בתחומי עיסוקו.

*  *  *

בפרשת צו ולאחריה, מצויים שני פרקים, ח' – י' חריגים, בהיותם תיאור מעשה שהיה[1]. בספר ויקרא מצוי עוד קטע סיפורי נוסף – פרשת המגדף[2], אולם סיפור המגדף מהווה הקדמה לחוקים שהמרכזי בהם הוא דינו של מקלל אלוהים.

הנושא של הפרקים ח – י, הוא הקדשת אהרון ובניו לעבודתם במשכן, והקדשתו של המשכן על ידי משיחתו בשמן המשיחה. שני הפרקים הראשונים, מתארים באופן מפורט את טקס הלבשתם ומשיחתם של אהרון ובניו ואת הבאת הקורבנות במשך שבעה ימים הקרויים שבעת ימי המילואים. לאחר מכן מתוארים הקורבנות שהם הקריבו ביום השמיני. בפרק י', מסופר על האסון שפקד את אהרון, שעה ששני בניו, נדב ואביהו מתו, לאחר שהקריבו אש זרה לפי המספר המקראי[3].

חוקרי המקרא החדשים, גילו סתירות לכאורה, בספרי שמות, ויקרא ובמדבר, בין כהונת אהרון, ובין חוקים וסיפורים שונים הפזורים במקומות שונים במקרא. כך למשל טוען חוקר המקרא הגרמני בן המאה ה - 19, יוליוס ולהאוזן[4] (ראו תמונה משמאל), כי בספר ויקרא, אהרון לא נבחר לתפקידו ככוהן גדול, בגלל מוצאו משבט לוי, היות והוא כיהן זמן רב לפני שהלויים הוקדשו לתפקידם. לעומת זאת, בספר דברים אין זכר כלל לבחירתו המיוחדת של אהרון. סתירות אלה הביאו את חוקרי ביקורת המקרא לטעון כי המקרא נערך לפי מקורות שונים שנכתבו לא באותו זמן.

[בתמונה משמאל: תמונתו של יוליוס ולהאוזן משמאל היא נחלת הכלל]

דוד הופמן בפירושו על אתר [5], סותר טענה זו ואומר כי אהרון בתור נשיא שבט לוי, נבחר מבין שאר הנשיאים לכוהן גדול. העובדה שבספר שמות, נמסר על מינוי אהרון לכוהן מבלי להזכיר את דבר מוצאו משבט לוי, מתבארת באופן פשוט לפי הופמן, בעובדה שכבר קודם לכן המספר המקראי כתב את תולדותיהם של משה ואהרון ואת השתייכותם לשבט לוי. יתרה מזאת. לדעת הופמן, שבט לוי כבר התבדל בגלות מצרים מבין שאר השבטים, כך שמוצאם של משה ואהרון שהיו משבט לוי היה יסוד מספיק לשליחותם בידי ה' לגאול את בני ישראל, ולכן לא היה צורך בשעת מינוי אהרון לכוהן להזכיר שוב את מוצאו השבטי.

יתרה מזאת. בניגוד לתפיסה כי יש סתירות בין הנאמר בספר ויקרא וספר שמות, פרקים ח' – י' בספר ויקרא הינם המשך ישיר לפרקים כ"ט, מ' בספר שמות, שבהם ניתנה המצווה בדבר משיחת הכוהנים והמשכן, והכשרת סגל הכהונה לתפקידו.

משיחת הכוהנים לתפקידם הוזכרה שלוש פעמים בספר שמות. הראשונה – הצו המורה לקיים את טכס המילואים: "וְלָקַחְתָּ מִן-הַדָּם אֲשֶׁר עַל-הַמִּזְבֵּחַ, וּמִשֶּׁמֶן הַמִּשְׁחָה, וְהִזֵּיתָ עַל-אַהֲרֹן וְעַל-בְּגָדָיו, וְעַל-בָּנָיו וְעַל-בִּגְדֵי בָנָיו אִתּוֹ; וְקָדַשׁ הוּא וּבְגָדָיו, וּבָנָיו וּבִגְדֵי בָנָיו אִתּוֹ" [6].

[בתמונה: משיחת אהרן ובניו. איור מתוך תנ"ך 1728. התמונה היא נחלת הכלל]

השנייה – הזכרת טכס המילואים אגב תיאור הכנתו של שמן המשחה: "וְעָשִׂיתָ אֹתוֹ, שֶׁמֶן מִשְׁחַת-קֹדֶשׁ--רֹקַח מִרְקַחַת, מַעֲשֵׂה רֹקֵחַ; שֶׁמֶן מִשְׁחַת-קֹדֶשׁ, יִהְיֶה.  וּמָשַׁחְתָּ בוֹ, אֶת-אֹהֶל מוֹעֵד, וְאֵת, אֲרוֹן הָעֵדֻת.  וְאֶת-הַשֻּׁלְחָן, וְאֶת-כָּל-כֵּלָיו, וְאֶת-הַמְּנֹרָה, וְאֶת-כֵּלֶיהָ; וְאֵת, מִזְבַּח הַקְּטֹרֶת.  וְאֶת-מִזְבַּח הָעֹלָה, וְאֶת-כָּל-כֵּלָיו; וְאֶת-הַכִּיֹּר, וְאֶת-כַּנּוֹ.  וְקִדַּשְׁתָּ אֹתָם, וְהָיוּ קֹדֶשׁ קָדָשִׁים; כָּל-הַנֹּגֵעַ בָּהֶם, יִקְדָּשׁ.  וְאֶת-אַהֲרֹן וְאֶת-בָּנָיו, תִּמְשָׁח; וְקִדַּשְׁתָּ אֹתָם, לְכַהֵן לִי"[7].

השלישית – הזכרת טכס המילואים בשולי התיאור של הקמת המשכן: "וְלָקַחְתָּ אֶת-שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה, וּמָשַׁחְתָּ אֶת-הַמִּשְׁכָּן וְאֶת-כָּל-אֲשֶׁר-בּוֹ; וְקִדַּשְׁתָּ אֹתוֹ וְאֶת-כָּל-כֵּלָיו, וְהָיָה קֹדֶשׁ. וּמָשַׁחְתָּ אֶת-מִזְבַּח הָעֹלָה, וְאֶת-כָּל-כֵּלָיו; וְקִדַּשְׁתָּ, אֶת-הַמִּזְבֵּחַ, וְהָיָה הַמִּזְבֵּחַ, קֹדֶשׁ קָדָשִׁים.  וּמָשַׁחְתָּ אֶת-הַכִּיֹּר, וְאֶת-כַּנּוֹ; וְקִדַּשְׁתָּ, אֹתוֹ.  וְהִקְרַבְתָּ אֶת-אַהֲרֹן וְאֶת-בָּנָיו, אֶל-פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד; וְרָחַצְתָּ אֹתָם, בַּמָּיִם.  וְהִלְבַּשְׁתָּ, אֶת-אַהֲרֹן, אֵת, בִּגְדֵי הַקֹּדֶשׁ; וּמָשַׁחְתָּ אֹתוֹ וְקִדַּשְׁתָּ אֹתוֹ, וְכִהֵן לִי"[8].

אמנם בין הנאמר בספר שמות למסופר בספר ויקרא מצויים הבדלים. לדוגמא – הזיית הדם על בגדי אהרון ובניו בספר שמות, קודמת להנפת החלב והמצות בטכס המילואים, ואילו בספר ויקרא באה ההזייה לאחר התנופה של החלב והמצות. גם נתינת הדם על תנוך אוזניהם של אהרון ובניו נעשתה על פי ספר שמות באותו זמן ואילו בספר ויקרא ניתן הדם קודם על אהרון ורק אחר כך על בניו. ולבסוף, בספר ויקרא מוזכרת הקטרה פעמיים, בכל הקרבה,  ואילו בספר שמות מצויה הקטרה אחת בלבד בכל הקרבה.  הבדלים אלה ניתן להסביר על סמך השוני בין ספר שמות לספר ויקרא. האמור בספר שמות, בפרק כ"ט, הינה בסגנון של הוראת עשייה, ואילו בפרשתנו הנושא מתואר לאחר עשייה בסגנון סיפורי.

בנוסף, בספר שמות הוראות העשייה נמסרו בקיצור, ואילו בסיפור בספר ויקרא מתואר הטכס כהוויתו. כך ניתן להסביר את ההפרדה בנתינת הדם על אהרון ובניו, ואת ההבדל בהקטרה הכפולה האמורה בספר ויקרא, היות שכך כנראה נערך הטכס בפועל מההיבט הפולחני שלו.

[בתמונה: המשכן. ציור מהמאה ה -19. התמונה היא נחלת הכלל]

אחרית דבר

בפרשתנו מצוי פרק ייחודי, פרק ח', שבמקום דינים לעתיד לבוא הוא מביא סיפור מעשה שהיה (סיפור זה נמשך עד פרק י'). אנשי ביקורת המקרא ובראשם החוקר הגרמני ולהאוזן, בן המאה ה-19, הראו כי קיימים הבדלים ניכרים לכאורה בין הנאמר בפרשתנו אודות כהונת אהרון לבין האזכורים השונים הפזורים בספרי המקרא האחרים. מכך הם הסיקו כי כל ספר מקראי נכתב על פי מסורת אחרת וזמנים שונים.

על כך השיב פרשן המקרא צבי דוד הופמן, שאין הכרח להניח זאת, והוא מראה בפרשנותו לספר ויקרא כי ההבדלים שעליהם הצביעו אנשי המחקר של ביקורת המקרא, לא מחייבים את מסקנתם אודות דרך כתיבתו ומקורותיו השונים של המקרא. לפי דעתו, חוזר ועולה כאן ההבדל בין טקסט דידקטי לבין טקסט מסוג אחר. בפרשתנו מצוי תיאור של אירוע חד פעמי, ולפיכך חסרות בו הנוסחאות הלשון הנפתחות במילים כי ואם, הבאות בדרך כלל, בציווי של דינים והוראות פולחניות. כאן רווח הנוסח של תיאור עשיית הפולחן הדתי, ולכן התיאור בפרק של פרשתנו ואילך מאופיינים על ידי משפטים קצרים הפותחים בשם הפועל. אשר על כן, הראיה שניסו להביא מכאן אנשי ביקורת המקרא, בדבר ההבדלים בין הטקסטים השונים בו, אין לה על מה שתסמוך.

[לאוסף המאמרים על 'פרשת צו', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על 'פרשת צו'.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2023), פרשת צו באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 21/3/19.

[1] עולם התנ"ך, ויקרא, דודזון – עתי, ת"א, 1997, עמודים: 48 – 50.

[2] ויקרא, פרק כ"ד. ראה – אבי הראל, סיפור המקלל והקשר לסוגיית מיהו יהודי, ייצור ידע, מאי 2019.

[3] ראה – אבי הראל, מהות חטאם של נדב ואביהו בחנוכת המשכן, ייצור ידע, מרץ 2016.

[4] Wellhausen. J. Geschichte Israels, 1878, pp. 124.

[5] דוד צבי הופמן, פירוש על ספר ויקרא, מוסד הרב קוק, תשל"ו, עמודים: קפ"ט – קצ"ב.

[6] שמות, פרק כ"ט, פסוק כ"א.

[7] שם, פרק ל', פסוקים: כ"ה – ל'.

[8] שם, פרק מ', פסוקים: ט' – י"ג.